המאפיינים והמרכיבים של טקס החופה והקידושין
החופה
החופה היא למעשה הבד או היריעה הפרוסה מעל הזוג במהלך הטקס, מוחזקת על ארבעה עמודים. היא מסמלת את הבית המשותף שהזוג עומד להקים יחד, ומייצגת את הגנת האל והקהילה על הזוג. החופה היא מרחב פתוח מארבעת צדדיו, המסמל את הפתיחות לאורחים ולאלה הזקוקים לעזרה, ערך חשוב בבית יהודי.
במקור, טקס החופה נערך תחת כיפת השמיים, סמל לברכת אברהם "כוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים". יש הבוחרים עד היום לערוך את החופה בחוץ, תחת השמיים הפתוחים, או לפחות תחת חלון שקוף או גג זכוכית.
הקידושין
הקידושין הוא מעשה הקניין הסמלי שבו הגבר "קונה" את האישה, מקדש אותה לו. בימינו, המשמעות העמוקה יותר היא היווצרות קשר ייחודי ומקודש בין בני הזוג. הקידושין מתבצעים באמצעות:
- כסף או שווה כסף – בדרך כלל טבעת העשויה ממתכת פשוטה, ללא אבנים או קישוטים, סמל לקשר פשוט ואמיתי.
- שטר – כתובה, המפרטת את התחייבויות הבעל כלפי אשתו.
- ביאה – בימינו, רק הייחוד לאחר החופה.
הכתובה
הכתובה היא חוזה נישואין עתיק שנועד להגן על האישה במקרה של גירושין או התאלמנות. היא מפרטת את התחייבויות הבעל לדאוג לצרכיה הגשמיים והרגשיים של אשתו, ואת הסכום שיצטרך לשלם לה במקרה של פירוק הנישואין. הכתובה נכתבת בארמית, שפת החוזים המשפטיים בתקופת התלמוד.
כיום, רבים בוחרים בכתובות מעוצבות ומאוירות המהוות גם יצירת אמנות הראויה לתלייה בבית. ישנם גם זוגות המוסיפים לכתובה המסורתית נספח עם התחייבויות הדדיות בעברית מודרנית.
שבע ברכות
שבע ברכות הנישואין, הנאמרות תחת החופה, מהוות את ליבת טקס הנישואין היהודי. הברכות כוללות שבח לאל, ברכות לזוג, ותפילות לשמחה ואהבה בחייהם המשותפים. בטקס המסורתי, הברכות נאמרות על כוס יין, ממנה שותים הזוג לאחר מכן.
שבע הברכות מסמלות את שלמות הבריאה (שנבראה בשבעה ימים) ואת הקדושה שבקשר הנישואין. הן נאמרות גם במשך שבעת ימי המשתה לאחר החתונה, בכל סעודה חגיגית בה משתתפים הזוג ואורחים שלא היו בחתונה.
שבירת הכוס
אחד הרגעים המוכרים ביותר בטקס החופה הוא שבירת הכוס על ידי החתן בסיום הטקס. למנהג זה פירושים רבים:
- זכר לחורבן בית המקדש, תזכורת שגם ברגעי השמחה הגדולים ביותר אנו זוכרים את הצער הלאומי.
- סמל לשבירת מחיצות בין בני הזוג.
- תזכורת שהנישואין, כמו הכוס השבורה, הם בלתי הפיכים.
- סמל לשבריריות החיים והתזכורת לשמור ולהגן על הקשר.
בטקסים מודרניים יותר, לעתים גם הכלה שוברת כוס, כסמל לשוויון בין בני הזוג.